אטב התוים

התווים שעוטפים את פסל האטב מייצגים שיר או יצירה מוזיקלית, שכמעט והיה ניתן להאזין לה, אך היא נמצאת בגדר חידה מוצפנת. פרסלר מפרק ומחבר מחדש את צורת התווים הסטנדרטית. כך הוא מתערב באופן כתיבת המנגינות, והצורות שנוצרות בתהליך הן תווים של מנגינות חדשות. מבנה האטב הייחודי של פרסלר מייצג שתי נפשות שנפגשות ומתאחדות, כשני חלקי האטב.

הפסל מקבל משמעות נוספת כאשר התוים “מתנגנים” עליו באופן נסתר והמשמעות האמיתית נמצאת מעבר ליצירה, ביצירה המוזיקלית שלא נשמעת. כך הצופה משתמש בחוש הראייה כתחליף ופיצוי לחוש השמיעה, שנותר רק בגדר הדמיון.

שיתוף ב facebook
Facebook